אשמת הפרט במה אנחנו אשמים ומי אשם באשמה שלנו? יעל אגמון ויובל אונגר פותחות את 2025 בשיחה על חשבון נפש ועל מי שמשלם אותו למנויים בלבד للمشتركين פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. תכנית אקטואליה שבועית בשידור חי. מכסה מזווית סוציאליסטית את אירועי השבוע בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית. משודרת בווידאו ביוטיוב ובכל הרשתות. איך אפשר להתקדם לחברה צודקת, שוויונית וסולידרית בעולם שנראה צועד לכיוון ההפוך? שיחות על אקטואליה, תיאוריה פוליטית ומאבקים. סדרת פודקאסטים על המדיניות הבטחונית והכלכלית של ממשלות ישראל. כל עונה מספרת סיפור פוליטי רחב על אירוע מרכזי בהיסטוריית המדינה. הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. הערוצים של רוזה מדיה בעברית תצוגה מהירה לוח השנה הסוציאליסטי 2025-2024 מחיר 80.00 ₪ תצוגה מהירה "תיק בד "חברים טובים מאוד מחיר 50.00 ₪ תצוגה מהירה "תיק בד "חברות טובות מאוד מחיר 50.00 ₪ תצוגה מהירה גופיית "או שהעוגה לכולם או שלא תהיה עוגה" מחיר 60.00 ₪ עוד החנות של רוזה rosamedia@standing-together.org למנויים בלבד פרק 43: קנת' אנגר, קולנוע ורכילות (עם טראשטוק) קרוסאובר עתיר רכילות, אמנות נסיונית ופטיש לאופנוענים עם חברינו מהפודקאסט טראשטוק למנויים בלבד מורה נבוכים לעקירת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב כך הממשלה מביאה לשיא את התהליך הארוך של נישול הבדואים מאדמותיהם. כתבה ראשונה בסדרה מערכת רוזה מדיה למנויים בלבד על הצירים ועל הנפלאות הממשלה מחפשת מקומות חדשים לתמרן בהם וחברים חדשים לתמרן איתם. אסף וארנון סוקרים מצב המלחמה. למנויים בלבד פרק מנויים־25: אלישבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן הזוג המלכותי של המחול הישראלי, בת שבע רוטשילד וז׳נט אורדמן, היו המוקד של דרמה לסבית וחדשנות כוריאוגרפית למנויים בלבד מי כולא לנו את הרווחים? כך המאיון העליון מנסה למסמס את הרפורמה שתקשה עליו לחמוק ממסים, ולהטיל גזירות חדשות על כולנו. דיווח מהכנסת מעין גלילי למנויים בלבד שווה לכל כיס מה כל כך מפחיד במילים פיקוח מחירים? אופיר זעירא וארנון פלג באות לפתור את יוקר המחיה. למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד העם בישראל טוב יותר מהממשלה שלו הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו ככה אתם תוכלו לקבל פרקים למנויים בלבד ואנחנו נוכל להמשיך להפיק תוכן סוציאליסטי הצטרפו עכשיו רוזה מדיה היא מערך תקשורת סוציאליסטי, מבית תנועת עומדים ביחד, העוסק בסוגיות שמעצבות את החיים שלנו במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. אנחנו כאן כדי לומר את כל מה שלא יאמר בתקשורת הממסדית, כדי ליצור תקשורת בעברית וערבית שמשרתת את הרוב הגדול ולא את בעלי ההון. מגזין רוזה עוד ממגזין רוזה הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו קריאת השכמה עוד פרקים של קריאת השכמה תולדות המיניות לכל הפרקים של תולדות המיניות

ברזיל לקראת הכרעה דרמטית בבחירות فداء شحادة | حِواريات صرخة أم لوين سعر لفة الشوارما راح يوصل؟ עלמה ורענן פותחות על מצב החינוך מהדורה חגיגית לפתיחת שנת הלימודים שולה קשת על פינוי התחנה המרכזית דרום תל אביב נגד הגירוש היום שאחרי התחנה המרכזית בתל אביב מה קורה עם התחנה המרכזית בתל אביב? ליברמן לא יודע איך נראה אוטובוס מה הוביל את לבנון לתחתית? ארבע שנים טובות: הקליפ הרשמי רוזה וידאו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: אשמת הפרט קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 3.1.25 שתפו: אשמת הפרט אשמת הפרט קריאת השכמה 00:00 / 01:04 במה אנחנו אשמים ומי אשם באשמה שלנו? יעל אגמון ויובל אונגר פותחות את 2025 בשיחה על חשבון נפש ועל מי שמשלם אותו קריאת השכמה 3 בינואר 2025 קריאת השכמה פרק מספר: 688 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. האם הראש באמת אשם? למנויים בלבד היסטוריה היא רכילות פלוס זמן למנויים בלבד האם נגזר דין הכפרים הלא מוכרים בנגב? למנויים בלבד הציר השיעי מת, יחי הציר הסוני החדש. למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

מגזין רוזה מגזין רוזה הוא במה אינטרנטית חדשה לתקשורת סוציאליסטית, שמדברת על מה שקורה לציבור כדי להחזיר לו את הכוח שלו. בפרויקט הראשון שלנו, אנחנו מדמיינים ניצחון. לפרקים ישנים יותר

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: פרק 43: קנת' אנגר, קולנוע ורכילות (עם טראשטוק) תולדות המיניות 00:00 / 01:04 תולדות המיניות 2.1.25 שתפו: פרק 43: קנת' אנגר, קולנוע ורכילות (עם טראשטוק) פרק 43: קנת' אנגר, קולנוע ורכילות (עם טראשטוק) תולדות המיניות 00:00 / 01:04 חלק ראשון בקרוסאובר על קולנוע קווירי עם פודקאסט הקולנוע טראשטוק! קנת׳ אנגר היה קולנוען נסיוני פורץ דרך, רכילאי שקבר לגיא פינס וכשף מאגיה אפלה. סיפורו של ההומו הכי מעורבב ודחוי בהוליווד, שרב עם כולם, ריכל על כולם והשפיע אמנותית על כולם - מבמאים עד רוצחים סדרתיים. תולדות המיניות 2 בינואר 2025 תולדות המיניות פרק מספר: 43 הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. היסטוריה היא רכילות פלוס זמן למנויים בלבד האם נגזר דין הכפרים הלא מוכרים בנגב? למנויים בלבד הציר השיעי מת, יחי הציר הסוני החדש. למנויים בלבד יש לנו חולשה לרקדניות למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: מורה נבוכים לעקירת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב מערכת מגזין רוזה 00:00 / 01:04 מערכת מגזין רוזה 31.12.24 שתפו: מורה נבוכים לעקירת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב מורה נבוכים לעקירת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב מערכת מגזין רוזה 00:00 / 01:04 החלפת האוכלוסיות בעיצומה. בזמן שתשומת הלב הציבורית נשואה לתוכניות לחידוש ההתנחלות בצפונה של רצועת עזה המוחרבת, נישול תושבי הנגב הבדואים והחלפתם במתיישבים יהודים מתקדם בקצב מהיר. לפני כחודש וחצי, ב-14 בנובמבר 2024, בא לקיצו המאבק המפורסם של הכפר אום אל-חיראן. תושביו, בני שבט אבו אל-קיעאן, נאלצו להרוס בעצמם את בתיהם לאחר שבית המשפט פסק שהם פולשים בביתם. על חורבות הכפר יוקם היישוב היהודי דרור (לשעבר חירן). לאחר שארבעה כפרים כבר נהרסו ופונו בחודשים האחרונים, עוד עשרה צפויים להיהרס. כ-10,000 אזרחים בדואים ייאלצו להרוס את בתיהם ולהתפנות. במקומם יוקמו במרחב 23 יישובים יהודים, 14 מהם ייבנו ממש על אדמות היישובים הבדואים המפונים. בנגב חיים כ-300,000 בדואים, מתוכם כ-100,000 מתגוררים ביישובים לא מוכרים. "כפר לא מוכר" הוא יישוב שהמדינה לא הכירה בו בהליכי התכנון המקובלים. ב-1965, כשעבר חוק התכנון והבנייה, הוא הוחל רטרואקטיבית על כל היישובים בישראל, מלבד הכפרים הבדואים. המשמעות של כפר בלתי מוכר היא שכל בנייה בו אינה חוקית, ואין בו כל שירות ציבורי מטעם המדינה, כולל מים, חשמל, תשתיות תחבורה ומוסדות חינוך. שטחם של הכפרים הלא מוכרים מהווה כ-2.7% משטח הנגב (כ-350,000 דונם). שטח תביעות הבעלות במחלוקת מהווה כ-4.9% משטח הנגב (כ-640,000 דונם). בלב המחלוקת בין הבדואים למדינה נמצאת שאלת הבעלות על הקרקע. טענתם של הבדואים כי הם בעלי הקרקע נתמכת על ידי מחקר נרחב. פרופ' אורן יפתחאל, מרצה לגאוגרפיה ותכנון עירוני באוניברסיטת בן-גוריון, מצביע על מסמכים מסוגים שונים שתומכים בתביעת הבעלות של הבדואים, כולל מפת המפקד העות'מאני של 1856, שמציגה כמאה חוות בדואיות חקלאיות, שביססו את חייהם על כלכלה כפולה – נוודות לצורכי רעיית צאן סביב יישובי קבע בהם קיימו חקלאות קבועה. בנוסף לכך, יפתחאל מצא בארכיונים עשרות מסמכים מתחילת המאה ה-20 המעידים על חקלאות קבע במגוון נקודות בנגב ורישום בעלות בדואית על קרקעות על ידי ארגונים ציוניים. בין אלו אפשר למצוא תיעוד של החברה להכשרת היישוב של בעלות שבט אל-עוקבי על 26,000 דונם, שכוללים גם את הכפר אל-עראקיב, שפונה בהחלטת בית המשפט העליון ב-2015. יתרה מכך, התנועה הציונית קנתה מהבדואים יותר מ-100,000 דונם בנגב הצפוני, ששימשו להקמת הקיבוצים חצרים, גבולות, רביבים ומשמר הנגב, עסקה שמעידה על הכרה על בעלות בדואית על השטח. לנוכח כל אלה, איך המדינה מצדיקה את טענתה שהבדואים אינם בעלי הקרקעות בכפרים שבהם הם חיים? בשנת 1984 בית המשפט העליון דן בשאלת הבעלות במסגרת פסק הדין בעניין אל-הואשלה . בית המשפט דחה את תביעת הבעלות של הבדואים להכיר בבעלותם בכמה חלקות ולרשום את האדמות על שמם. המדינה טענה שמדובר באדמות "מוואת", כלומר קרקעות שלא היו מעובדות בזמן המפקד העות'מאני של 1858. לדבריו של יפתחאל "זה נבנה בצורה די דומה לרוב המשטרים הקולוניאליסטיים. הם קובעים תאריך מסוים של רישום הקרקע התקין. מי קובע את התאריך? אימפריות, לא הבדואים". כך, עדויות בעל פה ומסמכים סותרים נמחקו. בהתאם לשיטת התקדימים הנהוגה במשפט הישראלי ונובעת מהמשפט הבריטי, החל מפסיקת אל-הואשלה ואילך, כל תביעות הבעלות הבדואיות בכפרים הלא מוכרים נדחות בשם אותה טענה. קצב החרבת היישובים בחסות המלחמה גבר לאין שיעור יותר מבעבר, אבל מדיניות הנישול של הבדואים קודמת לה בעשורים רבים. המציאות החברתית-כלכלית הקשה בנגב ומכת האלימות והפשיעה בחברה הבדואית – תופעות שנובעות מהזנחה ואפליה רבות שנים – מספקות הצדקה לפגיעה בבדואים. בחינת מציאות החיים של הבדואים בנגב מציגה תמונה קשה של עוני והדרה. כל היישובים המוכרים, אותן עיירות שתושבי הכפרים הלא מוכרים נאלצים לעבור אליהן, נכללים באשכול הכלכלי-חברתי הנמוך ביותר, אשכול 1. סיבה עיקרית לכך היא העדר תעסוקה: אחד מכל שלושה צעירים בדואים הוא חסר מעש. בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בחודש יוני עלה כי לשכת תעסוקה אחת בלבד אמורה לשרת את כל 312,000 התושבים בכלל היישובים הבדואיים, באמצעות מספר עובדים דומה לזה שנותן מענה ל-5,000 התושבים של מצפה רמון. מצב החינוך בחברה הבדואית קשה אף הוא.. מספר התלמידים בכיתה הוא הגבוה בארץ, בדומה לשיעור הנשירה (3.5% לפי המספרים המדווחים ב2021 - המספר האמיתי, ככל הנראה, גבוה בהרבה). בנוסף, שיעור הזכאות לבגרות של בנים בדואים הוא הנמוך בארץ (שלושה מתוך עשרה זכאים לבגרות). כצפוי, עוני וגישה מוגבלת להשכלה משפיעים על עלייה בפשיעה. מצב האלימות והפשיעה בחברה הבדואית מחריף בעקביות. הקמת היחידה המיוחדת במשטרה למאבק בפשיעה הבדואית ב-2012 באה יד ביד עם עלייה במספר האסירים הבדואים ב-500%. בשנים האחרונות, אירועי ירי מתרחשים ביישובים הבדואים מדי לילה, וכמו בכלל החברה הערבית, מספר הנרצחים גואה והאכיפה מידלדלת. ב-2023, המשטרה דיווחה כי במרחב הנגב חסרים 234 שוטרים, ושיעור האיוש מהתקן הוא 84% בלבד. בתחנת שגב שלום מגיע האיוש ל-77% בלבד. חולשתה של החברה הבדואית מנוצלת על ידי המדינה כדי להציג את תוכניות הנישול כתוכניות להבאת קידמה לנגב. לדוגמה, בחודש שעבר הוצגה עלייה של 400% במימוש צוי הריסה נגד בניה שהוגדרה בלתי חוקית בנגב במסגרת מפגש ועדת השרים לענייני החברה הבדואית. הוועדה התכנסה כדי לאשר את עדכון ״תוכנית המיקודים״ של שר התפוצות עמיחי שיקלי, האמון גם על רשות הבדואים. "תוכנית המיקודים" מושתתת על פינוי כפרים לא מוכרים בכפייה, "מיקוד" תושביהם בישובים מוכרים, והקמת יישובים יהודיים בקרקע המפונה.הוועדה אישרה את הרחבת התוכנית לאזורים נוספים באמתלה של חיזוק המשילות בנגב. הודעת היח"צ של ראש הממשלה בעקבות הדיון מהללת את התוכנית ומייחסת לה תרומה ל"מאבק בתופעת הפוליגמיה". "אני מבקש להדגיש את החשיבות העליונה של המאבק בתופעת הפוליגמיה ומנחה את גורמי הממשלה והאכיפה לרכז מאמצים על מנת להיאבק בתופעה", אמר נתניהו. אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אמרה: "הקמת יישובי מבואת ערד [היהודיים] היא אחת מתוכניות הדגל של משרד ההתיישבות… ובהנחייתי האצנו מאוד את קידומה". שיקלי, סטרוק, נתניהו ושאר שרי ממשלת הימין מתחרים על הקרדיט על נישול הכפרים הבדואים, וההשלכות הקסטרופליות מורגשות ברחבי הנגב. עו"ד מרואן אבו-פריח, מנהל סניף עדאלה בנגב, עוסק בתחום הכפרים הלא מוכרים זה כעשור. "התוכנית של מדינת ישראל תמיד הייתה לפנות את הכפרים הלא מוכרים ולרכז את התושבים שלהם בעיירות. אבל לראשונה כאן בנגב הממשלה הורסת ללא פתרון. יותר מ-1,000 איש שבתיהם נהרסו השנה נשארו ללא קורת גג. במאי הרסו 75 בתי מגורים באום בוטין, ואדי אל ח'ליל, על תוואי כביש שש. השאירו אותם בלי קורת גג. באל ע'ול ליד ערערה הרסו בתים והותירו אנשים ללא קורת גג. גם באזור רמת בקע, 250 איש נשארו ללא קורת גג. לא מעניין אותם. הגישה היא חד צדדית. הממשלה באמצעות רשות הבדואים ורשות מקרקעי ישראל מגיעה לאזור מסוים, עושה סקר, כמה בתים יש בו, כמה תושבים ובאה בהצעה, אתם צריכים לעבור למקום מסוים. בלי הליך מקדים של הידברות, בלי שהתושבים יהיו שותפים להחלטה על המקום שיעברו אליו. אם תושב אומר לא, הם מגיעים עם צווי הריסה או בתביעות פינוי [...] אם אתה לא מסכים, אין בעיה, אנחנו הורסים ואולי לא תקבל כלום כי אתה צריך לשלם לנו עלויות הריסה, שיכולות להגיע לשני מיליון ויותר. לכל שוטר, לכל טנדר יש מחיר. זה רק מתרחב ומתרחב, זה מתגאה בהריסות, וזה מתגאה באכיפה. בתי המשפט אומרים היום שאין פה סוגייה משפטית, אלא שאלה של מדיניות. כלומר פסק הדין ידוע מראש - יהיה פינוי, השאלה היא רק מתי, מקסימום נותנים עיכוב". באופן הזה, נישול הבדואים - אוכלוסייה ילידית שחיה בנגב מאות שנים - שמתאפשר בעקבות הקביעה המשפטית שאדמותיהם אינן בבעלותם, מואץ בכוחנות וללא מעצורים תחת הממשלה הנוכחית. יש לכך השפעה חריפה על כלל החברה הבדואית, ובפרט על נשים בדואיות, וזאת בזמן ששרי הממשלה מתגאים במאבק שלהם בפוליגמיה, לכאורה לטובתן של נשים בדואיות. על פי עמותת המשפטניות איתך-מעכי , מחקרים ודוחות מהשנים האחרונות מלמדים על הפגיעה הקשה בנשים כתוצאה מהרס ביתן ומהחיים תחת איום בהריסתו. נשים בדואיות מתקשות יותר מגברים למצוא הסדרי דיור חלופיים אחרי שביתן נהרס, בשל הגבלות חברתיות על שהיית נשים ולינה מחוץ לבתיהן. הריסת הבית כשאישה בהיריון או לאחר לידה מוסיפה לקושי. אובדן הבית מוביל לרוב להחמרה במצב הכלכלי, מה שעלול להגביר את תלותן הכלכלית של נשים בגברים במשפחתן. ונשים מתמודדות גם עם ההשפעה הטראומטית של הרס הבית על ילדיהן, כמטפלות העיקריות בהם. העומס מועצם בהיעדר מענה רגשי ממוסד לילדים שביתם נהרס. גם עצם האיום בהריסת הבית, ולא רק ההריסה בפועל, פוגע בנשים פגיעה נפשית ופיזית. נשים שביתן מיועד להריסה חוות מתח וחרדה, ולעיתים קרובות סובלות מדיכאון. עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת המדיניות והחקיקה באגודה לזכויות האזרח בישראל, סיכמה את הדברים: "מדיניות הממשלה בנגב יוצרת מנגנונים שלמים על בסיס אתני, בכל תחומי חיים, שכל הסנקציות והמנגנונים שלה הם לא מיטיבים אלא דרקוניים, כולל ענישה והפרת זכויות". באקלים הציבורי הנוכחי, המאופיין באדישות לטיהור האתני בעזה, ברגשות נקם בעקבות שבעה באוקטובר ובהתשת המוחים נגד הממשלה, האם גורלם של היישובים הבדואים הלא מוכרים נגזר? בכתבה הבאה בסדרה נסקור את מוקדיו הנוכחיים של מאבק הבדואים נגד עקירתם - כולל הצלחות מסויימות בהן הוא זוכה. עריכה: ענת זלצברג סייעה בתחקיר לכתבה: שני פייס כך הממשלה מביאה לשיא את התהליך הארוך של נישול הבדואים מאדמותיהם. כתבה ראשונה בסדרה מערכת מגזין רוזה 31 בדצמבר 2024 מערכת מגזין רוזה פרק מספר: 63 מגזין רוזה הוא במה לתוכן סוציאליסטי ועממי, ומארח קולות לניתוח המציאות ושינוייה האם נגזר דין הכפרים הלא מוכרים בנגב? למנויים בלבד הציר השיעי מת, יחי הציר הסוני החדש. למנויים בלבד יש לנו חולשה לרקדניות למנויים בלבד המאיון העליון מטיל עלינו מסים למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: על הצירים ועל הנפלאות קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 27.12.24 שתפו: על הצירים ועל הנפלאות על הצירים ועל הנפלאות קריאת השכמה 00:00 / 01:04 הממשלה מחפשת מקומות חדשים לתמרן בהם וחברים חדשים לתמרן איתם. אסף וארנון סוקרים מצב המלחמה. קריאת השכמה 27 בדצמבר 2024 קריאת השכמה פרק מספר: 687 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. הציר השיעי מת, יחי הציר הסוני החדש. למנויים בלבד יש לנו חולשה לרקדניות למנויים בלבד המאיון העליון מטיל עלינו מסים למנויים בלבד לכל דבר מחיר ובעזרת השם הוא מפוקח. למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: פרק מנויים־25: אלישבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן תולדות המיניות 00:00 / 01:04 תולדות המיניות 26.12.24 שתפו: פרק מנויים־25: אלישבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן פרק מנויים־25: אלישבע דה רוטשילד וג'נט אורדמן תולדות המיניות 00:00 / 01:04 בת שבע רוטשילד וז׳נט אורדמן היו הזוג הלסבי המלכותי של סצנת המחול הישראלית. האהבה שלהן הקימה ופירקה להקות מחול, הביאה את ישראל לחוד החנית של המחול המודרני, והביאו את הדרמה הלסבית ללב היצירה הכוראוגרפית. פרק ההמשך העסיסי למנויים.ות בלבד של ספיישל המחול הישראלי שלנו. תולדות המיניות 26 בדצמבר 2024 תולדות המיניות פרק מספר: 42.1 הפודקאסט שמוציא את ההיסטוריה מהארון (או לא... זה מורכב). ענת זלצברג ודותן ברום מלרלרות על היסטוריה קווירית ותרבות פופולרית. יש לנו חולשה לרקדניות למנויים בלבד המאיון העליון מטיל עלינו מסים למנויים בלבד לכל דבר מחיר ובעזרת השם הוא מפוקח. למנויים בלבד כמה שלמה ארץ ישראל תהיה בסוף המלחמה? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: מי כולא לנו את הרווחים? מעין גלילי 00:00 / 01:04 מעין גלילי 24.12.24 שתפו: מי כולא לנו את הרווחים? מי כולא לנו את הרווחים? מעין גלילי 00:00 / 01:04 קרדיט לתמונה: Shutterstock/Yigal Vaisman מכל גזרות האוצר למימון המלחמה במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025, הצעה אחת אמורה לעבוד לטובת האינטרס של רוב הציבור על חשבון המאיון העליון – הצעת חוק למיסוי הרווחים הכלואים, שנדונה בכנסת בשבועות האחרונים. הגענו בשבילכם לכנסת, כדי להבין איך המאיון העליון מפעיל את כליו לסיכול החוק היחיד שמטה מעט את חלוקת הנטל מרוב הציבור אל המאיון העליון. השם "רווחים כלואים" מתייחס לרווחים שחברות שומרות ולא מחלקות לבעליהן, כדי שהבעלים יימנעו מתשלום מס עליהם. לכן, הצעת החוק אמורה לקיים "מס אמת" - כלומר זו אינה העלאת מס, אלא גבייה הוגנת של המס הקבוע מראש בחוק. כדי להימנע מתשלום המס, בעלי חברות רבים מחזיקים ב"חברות ארנק" – חברות שכל תפקידן להיות רשומות כבעלים של חברות בהן מתבצעת פעילות כלכלית אמיתית, ובהן נשמרים הרווחים. קיים קושי משמעותי עבור רשויות המדינה בזיהוי של רווחים כלואים. לפי ההצעה, בעלי חברות עם רמות רווחיות גבוהות – 25% ומעלה – יחויבו במס שולי על הרווחים כך שייעלם התמריץ להחזקת חברות כאלה. סעיף זה משפיע במיוחד על עצמאים בעלי הכנסות גבוהות כמו עורכי דין, רופאים פרטיים ויועצים בתחומים שונים. בנוסף, ב"חברות מעטים" – חברות להן פחות מחמישה בעלים ולא מתנהלת בהן פעילות כלכלית משמעותית – רווחים שלא יחולקו ימוסו בהיקף 2% בשנה. הצעת החוק הייתה אמורה להכניס לקופת המדינה חמישה מיליארד שקלים בכל שנה, ובשנת 2025 – עשרה מיליארד שקלים. מדובר בסכום גבוה בעל חשיבות רבה בבניית תקציב המדינה בשנה הקרובה. בפרסומים שונים בתקשורת, אמרו נציגי משרד האוצר שאם הרפורמה לא תעבור, יעברו במקומה גזירות רגרסיביות, שיפגעו ברוב הציבור במקום למסות באופן הוגן את המעמדות הגבוהים. מי שעוקב אחר פוליטיקת הכסף בישראל לא יופתע לגלות שאכן, בעקבות לחצים מהמגזר העסקי נגד החוק, משרד האוצר התפשר על סעיפים רבים מתוכו, וכעת לפי דיווחים בתקשורת ייגבה בזכותו סכום נמוך בהרבה, מה שיוחס גם ל"חישוב שגוי" של משרד האוצר. כדי לסגור את הפער, האוצר מציע הטבות מס זמניות שיעלו את הכנסות המדינה בטווח הקצר, וייתכן שיתווספו גזרות חדשות לציבור הרחב. הרפורמה אמורה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על המאיון העליון. 83 אחוזים מההכנסות החדשות לתקציב המדינה אמורות להגיע ממנו. בהתאם לכך, גופים שמייצגים קבוצות שיושפעו במיוחד מהחוק התארגנו כדי למנוע את העברת החוק. שני דיונים ברפורמה הגיעו לסף פיצוץ בשבוע האחרון - אחד ביום רביעי שעבר והאחר ביום שני השבוע, לאחר שנציגי גופים במשק המתנגדים לרפורמה העלו הסתייגויות חדשות. ח"כ נעמה לזימי אמרה בנושא לרוזה מדיה - “ההתנהלות של הלוביסטים במגזר העסקי בדיונים סביב סוגיית הרווחים הכלואים חשפה סגנון חדור מטרה ולעיתים כוחני. במקרים מסוימים, הם ניסו להפעיל לחץ עד כדי פיצוץ דיונים. האגרסיביות הזאת מראה את הקשר ההדוק בין ההטבות הכלכליות שעליהם הם מגנים לבין האינטרסים של החברות הגדולות". בדיונים השתתפו נציגי לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ונשיאות המגזר העסקי. אותם ארגונים יוצגו, בין השאר, על ידי לוביסטים שנהנים מהיכרות מעמיקה עם מבנה המס בישראל ועם הפוליטיקה של חוקי המיסים, מפני שהם כיהנו עד לאחרונה בתפקידים שונים ברשות המיסים. בין השאר, לדיונים על התוכנית החדשה, נשיאות המגזר העסקי שכרה את שירותי הלובי של משה אשר, מי שכיהן בין 2013 ל-2018 כמנהל רשות המיסים. רולנד עם שלם, שכיהן כסמנכ"ל ברשות המיסים עד לשנה שעברה, ייצג את לשכת רואי החשבון. בדיון שנערך ביום חמישי שעבר, חבר הכנסת ינון אזולאי שניהל את הדיון התייחס באופן ישיר ובטון מתבדח לכך שעם שלם "עבר צד", מרשות המיסים לאלה שהיא אמונה על מיסוי שלהם. התייחסות כזו מדגימה עד כמה מנורמל מצב זה, על ניגוד האינטרסים הזועק שהוא מבטא. במהלך הדיון בוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן מ"יש עתיד" הביעה סקפטיות מסוימת כלפי הרפורמה, ואף תקפה את ח"כ שמחה רוטמן, שטען בעד הרפורמה. "אתה מטיף על תשלום המיסים של חברות הארנק ובמקביל בוועדה שלך, אתה מקדם את חוק הרבנים שיאפשר לשר הפנים לתת משכורת כרצונו לרבנים ולחברי מועצות דתיות. כשאנחנו רואים את התקציב שהממשלה מעבירה, כבר עדיף שכסף יישאר אצלם [אצל חברות הארנק] מאשר שיגיע לאברכים ולסבסוד מעונות". בעזרת רטוריקה מעולמות ההתנגדות לשחיתות וקריאה להפרדת דת ומדינה, פרקש הכהן תורמת למאבקם של בעלי ההון על הימנעות מתשלום מס הוגן. בין ההסתייגויות שעלו בדיון על הצעת החוק, עלו גם טענות ענייניות לגבי האופן בו היא משפיעה על גופים שונים, ועל הגנה על חברות קטנות ממיסוי שרירותי בעקבותיה. כדי לתת מענה לסוגיות אלה פותחו מנגנונים מיוחדים הוקמו עבור גופים כמו שותפים בחברות עורכי דין. אך גם טענות ענייניות יכולות להיות חלק ממאמץ כללי למסמס את העברת הרפורמה. כל עיכוב בהעברת הרפורמה משחקים לטובת אלה שהיא שואפת למסות. אופיר פאר, לוביסט בארגון לובי 99, אמר לרוזה מדיה: "לקבוצות האינטרס החזקות וללוביסטים של המאיון העליון יש אסטרטגיה ברורה בדיונים. הם מנסים לדחות את ההצבעה על החוק כמה שיותר, בין השאר על ידי חזרה מהסכמות שכבר הגיעו אליהן". מבחינת משרד האוצר, החוק חייב לעבור עד סוף השנה, מה שמייצר למתנגדי הרפורמה מנוף אפקטיבי נגדו. לפי פאר, "מכיוון שמדובר בחקיקת מס, אם החוק לא יעבור עד סוף השנה, הוא לא יחול על שנת המס של 2025, ולכן הם דוחקים את האוצר לפינה במטרה להתגמש עוד במשא ומתן, להכניס פרצות בחוק ולקבל הטבות מס ומתנות במקום תשלום מס אמת בהתאם לכוונת החוק". במובן זה, גם כאשר עולות התנגדויות והסתייגויות ענייניות, הן עשויות לשרת את אותה האסטרטגיה. נראה שהבאת הדיון לסף פיצוץ ביום שני, בעקבות דרישות חדשות שלא עלו קודם לכן מנציגי האוצר, משתלב יפה עם אסטרטגיה זו. כך הצליחו נציגי המתנגדים לסחוט החרגות והטבות שונות מהחוק, בין השאר לחברות קבלן, שהוחרגו ממנו. בנוסף, בהסכמות שהגיעו אליהן בשבוע שעבר נציגי האוצר ונציגי המתנגדים לרפורמה, השיגו המתנגדים מסלול חלופי לחברות, בו הם יוכלו לחלק שישה אחוזים מהרווחים ולשלם על אחוז זה מס דיבידנד, כדי להימנע משני אחוזי המס על רווחים כלואים. זהו אחוז נמוך יותר משמונת האחוזים שמשרד האוצר רצה לחייב מלכתחילה, ואף הוסכם שחברות יוכלו לבחור בין ה"מסלולים" כל שנה, במקום כל ארבע שנים כמו שדרשו תחילה באוצר. לפשרות אלה יש מחיר בהכנסה נמוכה יותר לתקציב המדינה, פער שאמור להיות מכוסה באמצעות "מבצע" לפירוק חברות ארנק בתנאים משתלמים במיוחד, כולל הנחות במס רכישה על נדל"ן. כך, גם במסגרת רפורמה שמטרתה להגדיל את המיסוי עליהם, הצליחו המעמדות הגבוהים להשתמש בכוחם הפוליטי ולהשיג לעצמם הטבות מס. בדיון בוועדת הכספים ביום חמישי כפיר בטט, נציג האוצר, אמר לחברת הכנסת נעמה לזימי שגם לאחר הפשרה עם נציגי המתנגדים לחוק, ההכנסה לקופת המדינה אמורה להישאר דומה בהיקפה. אמירה זו נכונה רק בהנחה שה"מבצע" - הטבת מס נוספת למעשה, שלא הוסבר אודותיה לנבחרי הציבור - יצא לפועל. ולנוכח ההתנהלות סביב הצעת החוק למיסוי הרווחים הכלואים, אפשר להציב זאת בסימן שאלה. עריכה: שני פייס כך המאיון העליון מנסה למסמס את הרפורמה שתקשה עליו לחמוק מתשלום מס, ולהטיל גזירות חדשות על כולנו. דיווח מהכנסת מעין גלילי 24 בדצמבר 2024 מעין גלילי פרק מספר: 62 מעין גלילי הוא סטודנט להיסטוריה וכלכלה, פעיל בתא הסטודנטים של עומדים ביחד באוניברסיטה העברית וחבר במערכת הפודקאסט קריאת השכמה. המאיון העליון מטיל עלינו מסים למנויים בלבד לכל דבר מחיר ובעזרת השם הוא מפוקח. למנויים בלבד כמה שלמה ארץ ישראל תהיה בסוף המלחמה? למנויים בלבד יש לנו חולשה לרקדנים למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: שווה לכל כיס קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 23.12.24 שתפו: שווה לכל כיס שווה לכל כיס קריאת השכמה 00:00 / 01:04 מה כל כך מפחיד במילים פיקוח מחירים? אופיר זעירא וארנון פלג באות לפתור את יוקר המחיה. קריאת השכמה 23 בדצמבר 2024 קריאת השכמה פרק מספר: 686 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. לכל דבר מחיר ובעזרת השם הוא מפוקח. למנויים בלבד כמה שלמה ארץ ישראל תהיה בסוף המלחמה? למנויים בלבד יש לנו חולשה לרקדנים למנויים בלבד מי חטף את המלחמה שלנו? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו

פרק זה סגור למנויים בלבד. לא מנויים? לחצו כאן כדי להירשם שתפו: פרום דה ריבר טו דה סי קריאת השכמה 00:00 / 01:04 קריאת השכמה 20.12.24 שתפו: פרום דה ריבר טו דה סי פרום דה ריבר טו דה סי קריאת השכמה 00:00 / 01:04 כמה שלמה ארץ ישראל השבוע? יובל אונגר וסתו גרסטל בסקירה מעודכנת של גבולות האימפריה הישראלית הפודקאסט הוא חלק ממערך התקשורת רוזה מדיה. البودكاست هو جزء من منظومة الإعلام روزا ميديا. www.rosamedia.org/ הצטרפו כמנויים/ות سجلوا عضويتكم: www.rosamedia.org/subscribe עקבו אחרינו בוואטסאפ تابعونا على الواتساب: chat.whatsapp.com/DfJ6GrtPbBXLpPeHJQdbgE כמה שלמה ארץ ישראל השבוע? יובל אונגר וסתו גרסטל בסקירה מעודכנת של גבולות האימפריה הישראלית קריאת השכמה 20 בדצמבר 2024 קריאת השכמה פרק מספר: 685 פודקאסט אקטואליה סוציאליסטי על החיים עצמם ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. כמה שלמה ארץ ישראל תהיה בסוף המלחמה? למנויים בלבד יש לנו חולשה לרקדנים למנויים בלבד מי חטף את המלחמה שלנו? למנויים בלבד האם סקס מוכר? למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד למנויים בלבד הצטרפו לתוכנית המנויים שלנו הצטרפו עכשיו