התוכנית להקמת טורבינות רוח ברמת הגולן (המכונה "תת"ל/47") הוגדרה כתוכנית לאומית לייצור חשמל באמצעות אנרגיית הרוח כחלק ממימוש יעדי הממשלה לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, ללא שריפה של דלקים מחצביים המשמשים במרבית ייצור החשמל בישראל. בדברי ההסבר לתוכנית נמנים יתרונותיה מנקודת מבטה של המדינה: הפחתת התלות בייבוא ובהפקה של דלקים מחצביים, גיוון מקורות ייצור החשמל, וכן "תפיסת שטח קטנה המאפשרת שימוש כפול (דואלי) בקרקע לייצור חשמל ולחקלאות… כאשר הקרקע שסביב הבסיסים תמשיך להיות מעובדת על ידי החקלאים המחזיקים בה".

אלא שההבנה שהקרקעות הסמוכות לטורבינות הן שטחי חקלאות פעילה טומנת בחובה את הסכנה החמורה ביותר, לרווחתם של תושבי האזור. כך כתבו מתכנני עמותת "במקום" בהתנגדותם לתוכנית: "חשוב להבין שמטעי התפוחים והדובדבנים הם לא עוד מקור פרנסה עבור התושבים הדרוזים. מדובר במקום תעסוקה משפחתית שהוא גם מקום מפגש קהילתי. כל המשפחה מתגייסת לעבוד במטעים לפי עונות השנה, והעבודה נמשכת לאורך כמעט כל השנה". איגוד רופאי הציבור ותושבים המתגוררים בקרבת טורבינות רוח הפועלות כבר בארץ מסבירים כי הנזק הבריאותי הנגרם מהטורבינות נובע ממפגעי רעש, ריצוד (סנוור והטלת צל לסירוגין, הנגרמים מסיבוב כנפי הטורבינות) ותופעה המכונה תת-רעש (אינפרא-סאונד), שבה תדרים מחוץ לטווח הנשמע עלולים לפגוע במערכת השמע.  החקלאים ובני המשפחות שישהו בסמוך לטורבינות כל השנה עלולים להיפגע מכל אלה. 

בינואר 2022 פינה צה"ל את מוצב תל מחפי שבצפון רמת הגולן, הנמצא בסמוך למיזם אנרגיית הרוח בעמק הבכא, שאותו מפעילה חברת אנלייט, מחשש שהפעילות של טורבינות הרוח תסכן את בריאות החיילים. גם תושבי אלרום והאזור, שסמוך אליהם פועל מיזם עמק הבכא, מוחים על הפגיעה בבריאותם, תומכים במאבק הדרוזים ומאוששים את חששותיהם בעמוד הפייסבוק "עוצרים  את אסון טורבינות הרוח".

גם המרקם התרבותי של האזור ייפגע פגיעה חמורה. דוח "במקום" מוסיף: "מעל הכול, המטעים הם מקור הגאווה של התושבים, סמל לשייכותם למקום המגורים שלהם… הקמת הטורבינות תהווה פגיעה בלתי מידתית במרקם החקלאי חברתי הייחודי שניתן להגדיר כמורשת תרבות אנושית".

אבל כפי שעולה מדוח של ארגון אל-מרסד ב-2019, בניית הטורבינות על קרקעות של תושבים דרוזים בגולן, שנכבש מסוריה, מציפה גם את סוגיית הכיבוש של השטח והשינוי האסור על פי החוק הבינלאומי של השימוש בו למטרות קבע המשרתות את המדינה הכובשת. אכן, הגולן סופח למדינת ישראל ב-1981, אך מבחינה משפטית בינלאומית, כמו גם לפי מרבית תושבי הגולן הדרוזים, עדיין מדובר בשטח כבוש. המתחם שבו מתוכננות הטורבינות קרוי "סחיתא" על שם הכפר הדרוזי שהיה ממוקם על הגבול הנוכחי עם סוריה ותושביו פונו לכפרים אחרים אחרי 1967.

לדבריו של רן רביב, מנהל תחום קיימות מקומית במרכז השל לקיימות: "'מעבר הוגן', just transition באנגלית, הוא אספקט שמתחיל לתפוס מקום מרכזי בשיח העולמי, אבל בישראל נמצא בשולי הדיון על משבר האקלים, ונעדר בדרך כלל מסדר היום של ארגוני שינוי חברתי ושל ארגונים הנאבקים נגד הכיבוש ושמירה על זכויות הפלסטינים בתוך מדינת ישראל.

"המהלך של תאגידי האנרגיה המתחדשת להקמת הטורבינות בשטחי הדרוזים משלב את כל הסוגיות שהיו בשוליים, והציף אותן כקונפליקט חריף שרק הקפאה, זמנית, של הקמת הטורבינות הרגיעה אותו, לעת עתה. הבנת הקונפליקט הנוכחי על רקע הסוגיות הכלכליות חברתיות של ישראל והעולם חושפת את נקודת העיוורון של ארגוני התנועה הסביבתית ושל הארגונים הנאבקים לזכויות הפלסטינים בשטחים הכבושים ובשטחי ישראל. מצד אחד, שיח העוסק במשבר האקלים ובמעבר לאנרגיה מחדשת, וכיצד לעשות זאת בלי להחריף משברים אחרים כמו קריסת המגוון הביולוגי, שיח שסוגיות כלכליות חברתיות וזכויות לאומיות, נמצאות בשוליו אם בכלל. ומצד שני שיח כלכלי מדיני, הממוקד בזכויות בני אדם הנרמסות עכשיו ומתייחס בזרות לדיונים 'סביבתיים'. התובנה ששתי הפרספקטיבות גם יחד, מתעלמות מחלקים קריטיים במציאות באופן הפוגע באפקטיביות שלהן, נחשפה בקונפליקט הנוכחי.

"מתברר שהמאבק על הקמת טורבינות רוח בו תאגידי אנרגיה מתחדשת מקדמים ודוחפים ישובים ברחבי הארץ להסכים להצבת טורבינות בשטחיהם, (כמו לדוגמה בעמק יזרעאל), מקבלת הד והשלכות אחרות לחלוטין כשזה נעשה לא על אדמות מושבים וקיבוצים מהעשירונים העליונים בחברה הישראלית, אלא על אדמות חקלאים דרוזים שעדיין מתפרנסים מחקלאות,  והצבת הטורבינות היא חלק ממהלך של נישול וצמצום זכויותיהם בקרקע.

"למי שהניח את משבר האקלים והמשבר האקולוגי ל'מחבקי עצים' העוסקים בבעיות של אלו שיש להם… מתברר שכלכלה תאגידית מתנהגת כמו כלכלה תאגידית גם שהיא מקדמת אנרגיות מתחדשות. וכשם שהיא יכולה לגייס את המשטרה כדי לגרש תושבים מבתיהם בתל עמל בתל אביב, היא יכולה לגייס את המשטרה לגרש את הדרוזים מאדמותיהם".

בדילמה שבין ייצור אנרגיה מתחדשת לנזקי הטורבינות, עו"ד כראמה אבו סאלח, תושב מג'דל שמס, מזמין את הציבור לבחון את הסוגייה באופן ישיר ונטול תיווך: "אם את רוצה לדעת מה זה, אל תקראי אף חוות דעת, לא להקשיב לאף מומחה, לאף פרופסור, לאף דוקטור. תעלי על האוטו, סעי לעמק הבכא, קחי מיץ תפוזים, שבי מתחת לטורבינה ושתי רבע שעה, את לא צריכה יותר מזה, ואת תקבלי את המסקנות".

בימים אלה נגמרת ההקפאה בהקמת הטורבינות שהוסכם עליה כדי להרגיע את המחאה, והתושבים מחכים במתח לראות האם הנסיונות להקים את הטורבינות ישובו, ולצידם כוחות משטרה אלימים במימון חברת אנרג'יקס.

תחקיר: תום אלפיה, יוני פינקלסון

עריכה: סתו גרסטל