מי כולא לנו את הרווחים?
קרדיט לתמונה: Shutterstock/Yigal Vaisman
מכל גזרות האוצר למימון המלחמה במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025, הצעה אחת אמורה לעבוד לטובת האינטרס של רוב הציבור על חשבון המאיון העליון – הצעת חוק למיסוי הרווחים הכלואים, שנדונה בכנסת בשבועות האחרונים. הגענו בשבילכם לכנסת, כדי להבין איך המאיון העליון מפעיל את כליו לסיכול החוק היחיד שמטה מעט את חלוקת הנטל מרוב הציבור אל המאיון העליון.
השם "רווחים כלואים" מתייחס לרווחים שחברות שומרות ולא מחלקות לבעליהן, כדי שהבעלים יימנעו מתשלום מס עליהם. לכן, הצעת החוק אמורה לקיים "מס אמת" - כלומר זו אינה העלאת מס, אלא גבייה הוגנת של המס הקבוע מראש בחוק. כדי להימנע מתשלום המס, בעלי חברות רבים מחזיקים ב"חברות ארנק" – חברות שכל תפקידן להיות רשומות כבעלים של חברות בהן מתבצעת פעילות כלכלית אמיתית, ובהן נשמרים הרווחים. קיים קושי משמעותי עבור רשויות המדינה בזיהוי של רווחים כלואים. לפי ההצעה, בעלי חברות עם רמות רווחיות גבוהות – 25% ומעלה – יחויבו במס שולי על הרווחים כך שייעלם התמריץ להחזקת חברות כאלה. סעיף זה משפיע במיוחד על עצמאים בעלי הכנסות גבוהות כמו עורכי דין, רופאים פרטיים ויועצים בתחומים שונים. בנוסף, ב"חברות מעטים" – חברות להן פחות מחמישה בעלים ולא מתנהלת בהן פעילות כלכלית משמעותית – רווחים שלא יחולקו ימוסו בהיקף 2% בשנה.
הצעת החוק הייתה אמורה להכניס לקופת המדינה חמישה מיליארד שקלים בכל שנה, ובשנת 2025 – עשרה מיליארד שקלים. מדובר בסכום גבוה בעל חשיבות רבה בבניית תקציב המדינה בשנה הקרובה. בפרסומים שונים בתקשורת, אמרו נציגי משרד האוצר שאם הרפורמה לא תעבור, יעברו במקומה גזירות רגרסיביות, שיפגעו ברוב הציבור במקום למסות באופן הוגן את המעמדות הגבוהים.
מי שעוקב אחר פוליטיקת הכסף בישראל לא יופתע לגלות שאכן, בעקבות לחצים מהמגזר העסקי נגד החוק, משרד האוצר התפשר על סעיפים רבים מתוכו, וכעת לפי דיווחים בתקשורת ייגבה בזכותו סכום נמוך בהרבה, מה שיוחס גם ל"חישוב שגוי" של משרד האוצר. כדי לסגור את הפער, האוצר מציע הטבות מס זמניות שיעלו את הכנסות המדינה בטווח הקצר, וייתכן שיתווספו גזרות חדשות לציבור הרחב.
הרפורמה אמורה להשפיע באופן לא פרופורציונלי על המאיון העליון. 83 אחוזים מההכנסות החדשות לתקציב המדינה אמורות להגיע ממנו. בהתאם לכך, גופים שמייצגים קבוצות שיושפעו במיוחד מהחוק התארגנו כדי למנוע את העברת החוק. שני דיונים ברפורמה הגיעו לסף פיצוץ בשבוע האחרון - אחד ביום רביעי שעבר והאחר ביום שני השבוע, לאחר שנציגי גופים במשק המתנגדים לרפורמה העלו הסתייגויות חדשות. ח"כ נעמה לזימי אמרה בנושא לרוזה מדיה - “ההתנהלות של הלוביסטים במגזר העסקי בדיונים סביב סוגיית הרווחים הכלואים חשפה סגנון חדור מטרה ולעיתים כוחני. במקרים מסוימים, הם ניסו להפעיל לחץ עד כדי פיצוץ דיונים. האגרסיביות הזאת מראה את הקשר ההדוק בין ההטבות הכלכליות שעליהם הם מגנים לבין האינטרסים של החברות הגדולות".
בדיונים השתתפו נציגי לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ונשיאות המגזר העסקי. אותם ארגונים יוצגו, בין השאר, על ידי לוביסטים שנהנים מהיכרות מעמיקה עם מבנה המס בישראל ועם הפוליטיקה של חוקי המיסים, מפני שהם כיהנו עד לאחרונה בתפקידים שונים ברשות המיסים. בין השאר, לדיונים על התוכנית החדשה, נשיאות המגזר העסקי שכרה את שירותי הלובי של משה אשר, מי שכיהן בין 2013 ל-2018 כמנהל רשות המיסים. רולנד עם שלם, שכיהן כסמנכ"ל ברשות המיסים עד לשנה שעברה, ייצג את לשכת רואי החשבון. בדיון שנערך ביום חמישי שעבר, חבר הכנסת ינון אזולאי שניהל את הדיון התייחס באופן ישיר ובטון מתבדח לכך שעם שלם "עבר צד", מרשות המיסים לאלה שהיא אמונה על מיסוי שלהם. התייחסות כזו מדגימה עד כמה מנורמל מצב זה, על ניגוד האינטרסים הזועק שהוא מבטא.
במהלך הדיון בוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן מ"יש עתיד" הביעה סקפטיות מסוימת כלפי הרפורמה, ואף תקפה את ח"כ שמחה רוטמן, שטען בעד הרפורמה. "אתה מטיף על תשלום המיסים של חברות הארנק ובמקביל בוועדה שלך, אתה מקדם את חוק הרבנים שיאפשר לשר הפנים לתת משכורת כרצונו לרבנים ולחברי מועצות דתיות. כשאנחנו רואים את התקציב שהממשלה מעבירה, כבר עדיף שכסף יישאר אצלם [אצל חברות הארנק] מאשר שיגיע לאברכים ולסבסוד מעונות". בעזרת רטוריקה מעולמות ההתנגדות לשחיתות וקריאה להפרדת דת ומדינה, פרקש הכהן תורמת למאבקם של בעלי ההון על הימנעות מתשלום מס הוגן.
בין ההסתייגויות שעלו בדיון על הצעת החוק, עלו גם טענות ענייניות לגבי האופן בו היא משפיעה על גופים שונים, ועל הגנה על חברות קטנות ממיסוי שרירותי בעקבותיה. כדי לתת מענה לסוגיות אלה פותחו מנגנונים מיוחדים הוקמו עבור גופים כמו שותפים בחברות עורכי דין. אך גם טענות ענייניות יכולות להיות חלק ממאמץ כללי למסמס את העברת הרפורמה. כל עיכוב בהעברת הרפורמה משחקים לטובת אלה שהיא שואפת למסות. אופיר פאר, לוביסט בארגון לובי 99, אמר לרוזה מדיה: "לקבוצות האינטרס החזקות וללוביסטים של המאיון העליון יש אסטרטגיה ברורה בדיונים. הם מנסים לדחות את ההצבעה על החוק כמה שיותר, בין השאר על ידי חזרה מהסכמות שכבר הגיעו אליהן". מבחינת משרד האוצר, החוק חייב לעבור עד סוף השנה, מה שמייצר למתנגדי הרפורמה מנוף אפקטיבי נגדו. לפי פאר, "מכיוון שמדובר בחקיקת מס, אם החוק לא יעבור עד סוף השנה, הוא לא יחול על שנת המס של 2025, ולכן הם דוחקים את האוצר לפינה במטרה להתגמש עוד במשא ומתן, להכניס פרצות בחוק ולקבל הטבות מס ומתנות במקום תשלום מס אמת בהתאם לכוונת החוק". במובן זה, גם כאשר עולות התנגדויות והסתייגויות ענייניות, הן עשויות לשרת את אותה האסטרטגיה. נראה שהבאת הדיון לסף פיצוץ ביום שני, בעקבות דרישות חדשות שלא עלו קודם לכן מנציגי האוצר, משתלב יפה עם אסטרטגיה זו.
כך הצליחו נציגי המתנגדים לסחוט החרגות והטבות שונות מהחוק, בין השאר לחברות קבלן, שהוחרגו ממנו. בנוסף, בהסכמות שהגיעו אליהן בשבוע שעבר נציגי האוצר ונציגי המתנגדים לרפורמה, השיגו המתנגדים מסלול חלופי לחברות, בו הם יוכלו לחלק שישה אחוזים מהרווחים ולשלם על אחוז זה מס דיבידנד, כדי להימנע משני אחוזי המס על רווחים כלואים. זהו אחוז נמוך יותר משמונת האחוזים שמשרד האוצר רצה לחייב מלכתחילה, ואף הוסכם שחברות יוכלו לבחור בין ה"מסלולים" כל שנה, במקום כל ארבע שנים כמו שדרשו תחילה באוצר. לפשרות אלה יש מחיר בהכנסה נמוכה יותר לתקציב המדינה, פער שאמור להיות מכוסה באמצעות "מבצע" לפירוק חברות ארנק בתנאים משתלמים במיוחד, כולל הנחות במס רכישה על נדל"ן. כך, גם במסגרת רפורמה שמטרתה להגדיל את המיסוי עליהם, הצליחו המעמדות הגבוהים להשתמש בכוחם הפוליטי ולהשיג לעצמם הטבות מס. בדיון בוועדת הכספים ביום חמישי כפיר בטט, נציג האוצר, אמר לחברת הכנסת נעמה לזימי שגם לאחר הפשרה עם נציגי המתנגדים לחוק, ההכנסה לקופת המדינה אמורה להישאר דומה בהיקפה. אמירה זו נכונה רק בהנחה שה"מבצע" - הטבת מס נוספת למעשה, שלא הוסבר אודותיה לנבחרי הציבור - יצא לפועל. ולנוכח ההתנהלות סביב הצעת החוק למיסוי הרווחים הכלואים, אפשר להציב זאת בסימן שאלה.
עריכה: שני פייס
כך המאיון העליון מנסה למסמס את הרפורמה שתקשה עליו לחמוק מתשלום מס, ולהטיל גזירות חדשות על כולנו. דיווח מהכנסת
24 בדצמבר 2024
פרק מספר:
62
מעין גלילי הוא סטודנט להיסטוריה וכלכלה, פעיל בתא הסטודנטים של עומדים ביחד באוניברסיטה העברית וחבר במערכת הפודקאסט קריאת השכמה.